פסק-דין בתיק ב"ל 8282-11-10

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19/10/10 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 30% נכות זמנית מיום 1/7/10 עד ליום 31/12/10 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        הוועדה הרפואית לא התייחסה לממצאים הרפואיים שעמדו בפניה לרבות דוח סיכום האשפוז הסמוך לאחר התאונה, שממנו עולה בבירור חבלה ושבר בכתף והמשך טיפול רפואי בגין הפגיעות בכתף. הוועדה קבעה כי אין קשר בין התאונה לבין הנזק בכתף, כאשר אין בנמצא ולו מסמך אחד אותו היא מציינת הנוגע למצב קודם בכתף.

על כן, היה עליה לקשור את כל המצב הרפואי עליו התלונן המערער לתאונה.

2.2        יודגש עוד כי בוועדה הרפואית מדרג ראשון שנערכה ב- 6/1/11 לאחר הוועדה נשוא הערעור יש התייחסות של רופא המוסד להגבלה בכתף לרבות הניתוח בכתף שעבר המערער. עובדה זו אף היא מהווה סתירה ומעלה תהיות בכל הנוגע להחלטת הוועדה נשוא הערעור.

2.3        נושא הוועדה לעררים היה בערעור על נכויות זמניות אשר מסתיימות ב- 31/12/11 ויש להמשיך ולדון במצבו בהמשך.

2.4        בסעיף 22 לפרוטוקול רשמה הוועדה "... חבלה בכתף שמאל" ושורה מתחתיה נרשם "...לא נמצא כל עדות לנזק חבלתי". קיימת סתירה בין שני משפטים אלה וכאן מצוי פגם בקביעת הוועדה.

2.5        כאשר הוועדה קובעת כי אין קשר סיבתי, עליה לבוא ולומר למה כן קשורה החבלה.

3.         טענות המשיב:

3.1        הקביעה שאין קשר סיבתי הינה קביעה רפואית ומסורה לשקול דעת הוועדה.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית במיוחד בכתף שמאל, תוצאות הבדיקה מפורטות בפרוטוקול הוועדה.

יש לציין לא כל חבלה בכתף מזכה בנכות, הוועדה גם עיינה בבדיקת אם.אר.אי שהינה מ- 1/10, כ- 6 חודשים לאחר התאונה וקבעה שאין לראות ממנה נזק הקשור לתאונה.

3.2        החלטת הוועדה מתייחסת לנכויות זמניות וככל שאין החלטה סופית החלטות הוועדה יכולות להשתנות, המערער מפנה להחלטת וועדה מאוחרת יותר שם לפי טענתו נקבע קשר סיבתי בין הכתף לתאונה, המשיב יטען שאין פסול בכך ואף אין בזה סתירה להחלטת הוועדה נשוא ערעור זה. מצב רפואי יכול להשתנות ואף יכול להיות יותר בהיר עם הזמן מכאן החשיבות לקבוע דרגת נכות זמנית לאורך תקופה מסוימת בה המערער עובר בדיקות נוספות כדי שמצבו יהיה יותר ברור.

אין לוועדה אלא לדון על פי המסמכים שהיו בפניה וזו אינה יכולה להתייחס למסמכים ו/או לבדיקות מאוחרת.

3.3        החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה כל פגם בהתייחס למסמכים שהיו בפניה או לבדיקה שערכה למערער במועד מתן החלטתה.

3.4        הוועדה לא יכולה לערוך חשבון עובר ושב כאשר היא קובעת שאין קשר סיבתי וברגע שנקבע הנ"ל, כל הנכות הלכאורית משוייכת לגורם שאינו מהתאונה ואז הגיונית אין צורך לערוך עובר ושב.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.